אני מאמין גדול של הסתכלות פנימית כאשר אני נתקל במחסום כלשהו. לפני שאדם מתחיל לכוון אישומים הוא צריך לשאול את עצמו מה אני עשיתי כדי שהבעיה תיווצר או תהיה יותר גרועה?
ואפילו אם מגעים למסקנה שהמצב לא באשמתנו מה זה עוזר כדי לעבור את המכשול אם מתעסקים עם האשמות. אותו דבר עלינו לעשות ברמה של חברה לפי דעתי.
בבקשה להסתכל על הנתונים והמידע המופיע בלינק הבא:
http://reut-institute.org/he/Publication.aspx?PublicationId=3428
אסור שהמעגלים החיצוני של הצרות ישפיע יתר על המידה. צריך שהמעגל האישי הפנימי יהיה חזק ולחפש הזדמנויות קיימות.
אני מסכים איתך שלא את כל האשמה צריך להפיל על המדינה, אבל חלק לא קטן ניתן לשייך לעובדה שהאוכלוסיה הערבית בישראל מוזנחת מזה דורות שלמים הן בהקצאת תקציבים והן בשילובם במשרות ובתפקידים בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי.
על הפער הזה קשה לגשר ויקח זמן עד שסוגרים אותו ולשם כך צריך לבצע "העדפה מתקנת".
מתוך נסיון אישי אני יודעת שישנם המון הזדמניות בחוץ אומנם לא תפקידים בכירים אבל לא רעים בכלל.
קורות חיים מרשימים וראיון עבודה מוצלח יכול לחולל נפלאות.ישנם המון גורמים שמשחקים תפקיד לא מבוטל בקבלה לעבודה ולא צריך לשכוח שישנם מאות אם לא אלפים שמגישים מועמדות במקביל למועמדות שלנו.
כמו בחיים, לא הכל וורוד והגון,צריך להרים את הראש ולהמשיך לנסות.החיים לא מחכים לאף אחד!!!