הראשון להוריד – הראשון להעלות
סמי פרץ
מדוע מרשה לעצמו פישר לעשות מה שמקביליו חוששים?
בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי שהחל לאחר קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008, היה זה נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הראשון מבין נגידי הבנקים המרכזיים בעולם שהוריד את הריבית בשיעור חד. מיד אחריו החלו גם נגידים אחרים, ובהם תלמידו לשעבר נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, להוריד את הריבית בחדות – עד לשפל של ריבית כמעט אפסית בכל העולם.

אתמול שוב הקדים פישר את עמיתיו, והיה הראשון להודיע על העלאה של 0.25% בריבית לרמה של 0.75%. ואולם לא ברור אם הנגידים האחרים בעולם ילכו בעקבותיו ממש בקרוב או שמא יצטרפו אליו מאוחר יותר.

מדוע מרשה לעצמו פישר לעשות את מה שנגידים אחרים חוששים לעשות בינתיים? ההסבר טמון במצבו המיוחד של המשק הישראלי. כמעט לאורך כל המשבר נותר המשק הישראלי במצב טוב יותר מאשר מרבית המשקים המפותחים. היציבות הבנקאית נשמרה, שוק הנדל"ן נותר יציב, ולמעשה, מרבית הבעיות שהעיבו על תפקוד המשק היו מיובאות.

הכסף הזול, שהזרימו נגידי הבנקים המרכזיים למגזר העסקי, והזרמות הכספים המאסיוויות של הממשלות הוכחו כתרופות חזקות ויעילות במיוחד לחידוש פעילות מתן האשראי, שיפור הנזילות, התאוששות השווקים הפיננסיים והשבת אמון המשקיעים בעולם. אבל לתרופות האלה יש תופעות לוואי, ובישראל הן כרגע בולטות במיוחד: התאוששות מהירה במיוחד של הבורסה עד כדי מחיקת כל הירידות שהיו מאז קריסת ליהמן ברדרס, אינפלציה שבחודשים האחרונים מרימה ראש, והתחממות מהירה של שוק הנדל"ן.

העלאת הריבית נועדה לצנן את האינפלציה, ואולי גם למנוע התפתחות של בועות בבורסה ובשוק הנדל"ן – שאליהן הופנו הרבה מאוד כספים עקב היעדר חלופות השקעה, בשל הריבית האפסית. נתוני הצמיחה שהתחדשה ברבעון השני מספקים לפישר את הביטחון שהעלאת ריבית מינורית (יש לזכור – 0.75% הוא עדיין שיעור ריבית נמוך מאוד במונחים היסטוריים) לא תגרום לטלטלה בשווקים, גם אם העלאה זו תצנן את הבורסה ותביא לירידות שערים בימים הקרובים.

עד כה נמנע פישר מהעלאת הריבית, בין השאר, מכיוון שחשש כי הדבר יגרום להיחלשות הדולר ולפגיעה ביצוא הישראלי. לכן הוא נקט צעד מקדים, כשהודיע לפני שלושה שבועות על הפסקת התוכנית לרכישה יומית של 100 מיליון דולר. במקום להרגיל את השוק לפעולה מונוטונית ידועה מראש, בחר פישר במדיניות של עמימות לגבי פעילותו בשוק המט"ח. כך הוא יכול לבצע פעולות גרילה קטנות ונקודתיות של רכישות ברגעים שבהם הוא חש שביכולתו למנוע את היחלשות הדולר.

המשך העלאת הריבית מותנה בהשפעות שיהיו להעלאה הנוכחית על האינפלציה והדולר, תוך בחינה מתמדת של צעדי הבנקים המרכזיים האחרים בעולם.

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/m1_2000/skira20090825_1109872.xml