כנס תעסוקה הוגנת של פורטל דרושים
פורטל דרושים המצליח בישראל קיים כנס בנושא תעסוקה מגוונת. להלן דבריה ל יעל קהאן שרון סמנ"לית עסקים והשמה בקו משווה.
אין זה סוד כי ישנה תחרות על הTALENT- שרק הולכת ומתגברת. כל הארגונים רוצים לגייס את העובדים המוכשרים ביותר, עם המוטיבציה הגבוהה ביותר שיעזרו לארגון להגיע לביצועים הטובים ביותר.
הנטייה הטבעית של בני האדם היא לגייס את הדומה, המוכר והידוע, למנהלים וגם למגייסי כח אדם יש נטייה לצפות שמועמד לתפקיד מסוים יהיה דומה להם. כך יוצא שיש הרבה אוכלוסיות שאינן דומות ל"מיינסטרים" , שאינן זוכות לייצוג בחלק גדול מן הארגונים.
כאשר ארגון אינו פתוח לאפשרות ההעסקה של אוכלוסיות מגוונת כגון אתיופים, ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות הוא המפסיד העיקרי מאחר שככל שיש מגוון עובדים רחב יותר, כך רמת היצירתיות והחדשנות של הארגון תעלה ומכאן- השפעה ישירה על הצלחת הארגון. גיוס עובדים מקשת רחבה של אוכלוסיות ותרבויות גורמת לשונות שמרחיבה את מאגר הידע של הארגון, מעשירה אותו בערכים והתנהגויות ותורמת בכך לזוויות הסתכלות רחבות ושונות המייצרות מרקם ארגוני בו לא כל העובדים יחשבו וידברו כגוף אחד.
הפרום הישראלי לגיוון בתעסוקה הוקם לפני כשנה ע"י 10 ארגונים אזרחיים ולפני מספר חודשים פתח את שעריו לארגונים עסקיים ומוסדות ממשלה על מנת שיצטרפו לעשייה המגוונת ויובילו בתחום.הפורום מתייחס לארבע אוכלוסיות עיקריות, הגם שהיבטים של הדרה מתייחסים לאוכלוסיות רבות נוספות. 4 האוכלוסיות הראשונות שהוגדו הן: חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות. הפורום מכוון, בראשית דרכו לאוכלוסיות אילו וירחיב בעתיד את המגוון.
לפרטים נוספים אודות הפורום הישראלי לגיוון, מידע אודות סדנאות למעסיקים וכיצד לעשות גיוון באופן הכי נכון
צרו עימנו קשר
http://www.forumgivun.org.il/
גם בתעסוקה לא לקבל את השונות היא מעשה גזענות
בכנס השנתי השני של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת שהתקיים שלשום דנו חברי כנסת, נציגי החברות, אנשי עסקים ומובילי המשק הישראלי בסוגיית הגיוון התעסוקתי. שר התעשייה והמסחר, ח"כ פרופסור שמחון ציין כי דו"ח ה- OECD שבחן את כלכלת ישראל לקראת צירופה לארגון קבע שאי השוויון הקיים בארץ פוגע בצמיחה הכלכלית. לפיכך, פעילות המכוונת להעלאת שיעור ההשתתפות של חרדים, ערבים, נשים, בעלי מוגבלויות, מבוגרים עם השכלה נמוכה וצעירים בני 18-25 בשערי שוק העבודה נמצאת במוקד מדיניות העבודה. מדיניות זו מכוונת להגשמת היעדים של צמיחה בשני הקשרים: האחד הגדלת התרומה של שיעור השתתפות גבוה יותר לתוצר, ואילו השני הנוגע בהקטנת מחירי אי השוויון. הקשר בין אי השיוויון לבין צמיחה נוגע במגוון מופעים שליליים, בתוכם העדר מוטיבציה, משום הקושי במוביליות חברתית.
לא רק אכיפה, קודם כל מנהיגות עסקית
עוד בין דוברי הכנס דיברה עופרה שטראוס יו"ר קבוצת שטראוס על התסכול הגדול הקיים בתחום של העסקה מגוונת ושיוויונית בתוך החברות הגדולות. שילוב המגזרים במשק הישראלי הוא תהליך ארוך ומורכב שייקח שנים עד שנוכל לומר שהגענו לשיוויון מלא. "חלק חשוב בעניין הוא הפנמה. מסובך יותר להרכיב את המשקפיים ולראות השינוי והשונות בעולם. הנושא של להעריך את השונות, לאהוב אותו, להבין כמה הוא חשוב – לא נוגע רק לחובות שלנו או למדינה שלנו – אלא איך אנחנו רוצים לחיות." שטראוס הוסיפה ואמרה "לא לקבל את השונות זה אומר שאנחנו גזעניים, להפלות זה אומר שאנחנו גזענים. עם עובדות לא מתווכחים וכולנו רואים את הנתונים: שיתוף פעולה בין המעסיקים לבין החברות זה מאסט. קליטה של אנשים שאינם כמונו הוא תהליך מוסרי יותר, אולם זהו לא עצם העניין לעסקים" שטראוס אומרת כי זהו תהליך שנותן יתרון עסקי ופונה ללקוחות העסקים. כל כך הרבה עסקים נמצאים על סף שינוי חברתי. חברות רבות נמצאות במקום של סגירת פערים ונעים אל עבר הצעד הבא, צעד של שיוויון בתעסוקה שיביא לקידום השיוויון החברתי. שטראוס מדגישה כי היא אינה מדברת על אכיפה אלא בראש ובראשונה על מנהיגות עסקית. מנהיגות עסקית שיוויונית תביא הן לרווח של המדינה והן לרווח של החברות עצמן. יש תחושה שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה הסטורית, מעולם לא עלה בכל כך הרבה מקומות ופורומים הנושא של סגירת פערים. הכל צריך לזוז כדי שהדבר הזה יקרה".
מצוקה בהון האנושי
אורנה סגל מנכ"ל מנפאוור ישראל אומרת כי ההון האנושי הוא ההון הגדול ביותר הקיים בעולם ובוודאי שגם בישראל. מי שלא ישלב את האוכלוסיות המודרות לא יהיה קיים בחברה העסקית בעוד כ – 15-20 שנה. לכן כפעולה נלווית להבנה זו יותר ארגונים החלו לשלב את האוכלוסיות שהיו ועדיין מודרות. שילובן הוא הזדמנות מתוך מצוקה להון האנושי. חקיקה בפני עצמה אין היא מספיקה אומרת סגל. הפורום לגיוון בתעסוקה מאפשר לחברות ולעסקים להשתלב בתוך התהליך של העסקה שיוויונית. הפורום נותן כלים והדרכה לחברות שרוצות באמת להטמיע את התהליך של העסקה, מיון רב תרבותי ומגוון בחברה. הכוח האמיתי נמצא אצל המנהלים ואצל המנכ"לים שמבקשים לעשות שינוי בארגונם, מתוכם יבוא השינוי המיוחל.
פרוייקט מענתק
פרוייקט מענתק יצא לדרך במהלך חודש פברואר ומובילה אותו חברת סיסקו. עד היום רשומות בו באופן פעיל 18 חברות מובילות מהמשק הישראלי בתחום ההיטק: אינט, גוגל, אורקל, IBM,HP,SAP, ועוד.
עד ה- 9 למרץ נרשמו 239 מועמדים, כמחציתם ענו לדרישות הפרוייקט והוזמנו לתהליך מיון ראשוני של מרכז הערכה. במהלך 7 מרכזי הערכה שהתקיימו עד כה, עברו 38 מועמדים לשלב הבא שהוא שלב ההכנות הרב תרבותיות.
במהלך הפרוייקט נעשות הכנות רב תרבותיות הן למועמדים והן לארגונים: המועמדים מוכשרים במסגרת "יום מרתון קריירה" הכולל את הנושאים הבאים: כתיבת קו"ח, הכנה לקראת ראיון עבודה, תרגול וסימולציות למרכז הערכה, סקירה על שוק ההייטק והכנה לקראת ראיון טכנולוגי. הארגונים עוברים שתי סדנאות: סדנת דיוורסיטי העוסקת בהעסקה מגוונת בשוק העבודה וסדנת ראיון רב תרבותי העוסקת בכללי הראיון הרב תרבותי.
מודל העבודה שנבנה מתבסס על ההכנות הרב תרבותיות שנעשו לארגונים ולמועמדים כאחד. אנו מאמינים כי הכנה נכונה של שני הצדדים תגדיל את הסיכויים לשילוב נכון של מועמדים ערביים בשוק העבודה. לאחר ההכנות, ימשיכו המועמדים בתהליך ויעברו ראיונות בתוך הארגונים בהתאם לדרישות הפרופיל של כל ארגון וארגון.
מליאת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה
השבוע התקיימה ישיבה ראשונה של מליאת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, בבית ציונות 2000 בבית יהושע.
לישיבה הגיעו 130 משתתפים, רובם נציגי עסקים מתחומי האחריות החברתית, משאבי אנוש וניהול. בין החברות המשתתפות: בנק הפועלים, טבע, יוניליבר, סיסקו, אינטל, אוסם, ECI, SAP, קוקה קולה, דלויט ועוד.
בפתיחה הוצגו 3 מודלים להטמעת הDIVERSITY בפירמה: מודל ציונות 2000, מודל דלויט-הוצג ע"י המנהלת השותפה במחלקת ייעוץ אסטרטגי-מיכל זימלר, והמודל האירופי-הוצג ע"י בוב ניבן יועץ הנציבה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה מטעם האיחוד האירופי. את הפאנל הנחתה אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר ישראל, מחברות הדירקטוריון בפורום.
בפאנל השני התקיימה שיחה בין הנציבה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה, עו"ד ציונה קניג יאיר לבין עו"ד עירית תמיר-מנכ"לית קו משווה, מחברות הדירקטוריון בפורום. השיחה התמקדה בהיבטים משפטיים בקידום הדייוורסיטי בישראל.
בפאנל האחרון השתתפו נציגי האוכלוסיות המגוונות שמצאו תעסוקה הולמת באמצעות העמותות המייסדות את הפורום: מהנדס רפואי ערבי, כלכלן אתיופי, איש מחשבים חרדי, נציגת השמה כבדת שמיעה, ונציגת האוכלוסיות המוחלשות.הם סיפרו את הסיפור האישי שלהם על הקושי במציאת תעסוקה הולמת , על הדרכים להתמודדות, ועל הצלחתם בתפקיד שמצאו. הם גם נתנו טיפים למעסיקים: "המעסיק שקיבל אותי בסוף יכול לספר לכל המעסיקים שסירבו לי מה הם החמיצו…" אמר מונתאסר המהנדס הערבי.
לסיום היום נעשתה עבודה בשולחנות עגולים ובה הביעו חברי הפורום את עמדותיהם לגבי: ציפיות וצרכים מהפורום, דרכים להתקדמות בארגון ודגשים להמשך עבודת הפורום.
נכון להיום יש 65 חברים רשומים בפורום, מתוכם 40 עסקים. 3 עסקים נותנים חסות לפורום: בנק הפועלים, קוקה קולה ודלויט.
המשימה הקרובה העומדת על הפרק היא בניית קורס מנהלי דייורסיטי בעסקים.
פרויקט הייטק חדש ביזמת הנשיא ובשיתוף קו משווה
ביוזמת נשיא המדינה, שמעון פרס ויו"ר ומנכ"ל סיסקו העולמית, ג'ון צ'יימברס הושקה אמש תוכנית לשילוב אקדמאים ערבים בהייטק, הכוללת מיזם אינטרנטי. במסגרת האתר יוכלו סטודנטים ובוגרים ערבים לשלוח קורות חיים דרך האתר אל מרכז הגיוס, שיאסוף אליו את כל קורות החיים המיועדים לקואלציית החברות הלוקחות חלק במיזם. תהליכי המיון וההכשרה ינוהלו על ידי קו משווה ומנפאוור, ובנוסף תכשיר קו משווה את המועמדים במסלול "יום מרתון קריירה" שעניינו מבוא ואוריינטציה לעולם העסקים.הפרוייקט הוא שותפות בין בית הנשיא, חברת סיסקו, מנפאואר, MIT וקו משווה. עד כה הצטרפו 15 חברות ההיטק המובילות, וחברות נוספות פונות להצטרף. מידי רבעון יקיים בית הנשיא והשותפים מדידה ודרוג של התקדמות המיזם, כמות ההשמות, וניתוח וטיפול באתגרים.
גם השב"כ נגד
כתבה שהתפרסמה שבוע שעבר בדה מרקר מציינת כי הערכות עכשוויות של השב"כ ממשיכות את ממצאי ועדת אור לבחינת מהומות אוקטובר 2000, בה צוטטו הערכות מודיעין של השב"כ; בהערכות השב"כ נאמר כי 'מערכת השלטון, על מוסדותיה השונים, ממשיכה להתנכר למגזר הערבי ואינה עושה די כדי להיענות לתביעות המגזר לשוויון אזרחי מלא. התחושה היא כי ערביי ישראל סובלים מיחס מפלה, ותקוותם לשיפור מהיר בתחומים הכלכלי-חברתי נכזבת. תחושות הקיפוח גואות בקרב האזרחים הערבים, והקיפוח מסכן את ביטחון ישראל. יוצא מכך שאם החברה היהודית תשכיל לשלב בתוכה את האזרחים הערבים כאזרחים שווי זכויות, שני הצדדים יצאו נשכרים מכך – האזרחים הערבים, שירוויחו שוויון הזדמנויות והאזרחים היהודים שירוויחו ביטחון.
מה שמפתיע אותנו בקו משווה לאור ממצאי השב"כ והוועדה, היא העובדה שלמרות שהם בעצם לא נכתבו על-ידינו או לחילופין על ידי ארגון דומה לנו, ועדיין מטיבים לנסח את הדרך, את נקודת המוצא של העשייה בקו משווה, הרואה בשילובם של אקדמאים ערבים במגזר העסקי היהודי בארץ כמהלך חיוני לכולנו.
ממצאי הוועדה מנסחים את הקשר החזק בין שיוויון חברתי-כלכלי-ופוליטי לבין שגשוג בתחומים האקוטים של מדינת ישראל; בטחון, כלכלה, חברה. ואת זה, לא רק אנחנו אמרנו. העמדה של ועדת אור ומסקנותיה מבטאת בדיוק רב את עמדתנו בקו משווה המדגישה את החשיבות לחיזוק מדיניות כלכלית, שתשלב את האוכלוסיה הערבית בתוכה כבסיס להתמודדות עם השסעים השונים במדינת ישראל. בעשייתנו בקו משווה אנחנו דנים במהלך של גיוון תעסוקתי בחברה הישראלית לא רק כתהליך חברתי אלא בראש ובראשונה כתהליך כלכלי-עסקי. שילובם של אקדמאים ערבים– האוכלוסיה בה מתמקדת קו משווה בעשייתה – במגזר העסקי לא רק תסייע בפתרון בעיות התעסוקה של האוכלוסייה הערבית, אלא תייצר נראות גדולה יותר של האוכלוסיה, וזו תתפרש באופן טבעי אל שאר תחומי החיים גם אם אינם נקודות היעד המרכזית של גיוון תעסוקתי בארץ.
הקיפוח אודותיו מתריע השב"כ נמצא שם. כשאנחנו אומרים שהוא נמצא שם אנחנו מתכוונים שהוא נמצא למעשה בכל מקום, במקומות הפורמלים והלא פורמלים, הוא מאוגד במדיניות אבל הוא גם יומיומי, אישי, מוצא את מקומו בכל תחומי החיים. את הסכסוך הערבי ישראלי רחוקה קו משווה מלפתור, אבל בעודנו פועלים לשינוי במשק העסקי, ברור לנו כי זהו אותו שינוי סכמטי וגדול יותר עליו הצביעו ממצאי הוועדה. כלכלה, תעסוקה, חינוך, ביטחון – לא ניתן להפריד אותם זה מזה, תהליכים של שיוויון במרחב אחד מחלחלים בהכרח לתחומים האחרים. תוצאותיו של המהלך המקפח, אשר מביא להתנכלות מצד האוכלוסיות המודרות מוכר לא רק בהקשר של המצב המדיני בארץ, אלא גם בהקשר של תהליכים המתרחשים עם אוכלוסיות מודרות בשאר העולם. אזרחים שונים שזכויותיהם האזרחיות והתעסוקתיות מקופחות, יכולתם להיטמע במציאות הכלכלית\ פוליטית\ חברתית נעשה קשה מיום ליום, ולאור כך מתגבשים מאבקים בין הקבוצה השלטת לזו המודרת.
החברה הישראלית טרם השכילה לשלב בתוכה מועמדים ערבים בחברות במגזר הפרטי והציבורי ביחס שווה. מגמה זו מובילה את האוכלוסיה הערבית למקום גבוה בנתוני לשכת התעסוקה על אחוזי אבטלה, וכן לנתוני העסקה נמוכים מאוד של אקדמאים ערבים בשוק העסקי שעומד בין 0 ל-3.25 ממוצע כ-1%. אם נתמקד באוכלוסיה הערבית האקדמאית, גם היא, שלכאורה השילה מעליה מחסומים של השכלה עדיין נתקלת במחסומים להשתלבות במגזר העסקי. מערך שלם של דעות קדומות, המשועתק ומגובה באופן פורמלי יותר או פחות מתנקז פעמים רבות לסיטואציה אחת פשוטה, בה מנסים אקדמאים ערבים למצוא את מקומם במשק הישראלי, אך נענים בסירוב בתוך תהליכים מפרכים של ראיונות עבודה רבים. למעשה רק אחוז קטן מן האקדמאים הערבים מוצאים עצמם בעבודה שתואמת את כישוריהם. המהלך לשילוב אקדמאים ערבים במשק היהודי שמובילה קו משווה אינו מבקש מן המעסיק היהודי להתפשר על איכותם של מועמדים לשם מילוי התקן של העובד הערבי במשרות מסויימות. אנו מבקשים להנהיג מהלך שוויוני הוגן של תהליכי מיון וראיונות עבודה בדיוק כמו זה הקיים עם מועמדים יהודים.
המגזר העסקי במקרה זה משמש כזרוע שבאפשרותה להרחיב את נראותה של האוכלוסיה הערבית במדינה, כבר עכשיו, לא במהלך שהוא בלתי אפשרי. עסקים ודורשי עבודה קיימים לרוב. בצעד מושכל אנו אומרים למגזר העסקי והציבורי – תנו סיכוי גם למועמדים ערבים. זה שווה לכם, למשק, לכלכלה ולכולנו. השב"כ אומר זאת גם: החברה הערבית היא פוטנציאל עצום שהחברה היהודית מחמיצה אותו ובכך עושה לעצמה נזק, כאילו מתעקשת על הדרדרותה למצב כלכלי רעוע המוביל להדרדרותו של ביטחון המדינה. המגזר העסקי, על כוחותיו, יכול להוביל מהלך רחב לשיפור בסיס חיינו במדינת ישראל. בין שיוויון ובין ביטחון, בין קיפוח ובין שגשוג שזור קשר אחד, יש לשרטט קו משווה אחד שמימושו יוביל לבסיס כלכלי חברתי מדיני שטוב לכולנו.
